מיכל גלאם היא ראש צוות במחלקת נוער וצעירים ברווחה בחדרה וכך היא מסכמת את השנה:
״גלית, מנהלת תכנית התעסוקה בדואליס, פנתה אלי והציעה שיתוף פעולה, ומבחינתי זה נתן מענה לחור שהיה לנו בתכנית שלנו. ממש חזון אחרית הימים. זה נתן מענה במקום שהיינו צריכים. אנחנו עובדים עם צעירים בסיכון ויש לנו המון ניסיון, אבל נושא התעסוקה הוא נושא מורכב, לכל אוכלוסיית הרווחה ובפרט לצעירים בסיכון. יש את שירות התעסוקה ויש המון תכניות, אבל הן לא מותאמות לצעירים בסיכון. הפונקציה של הקשר המיטיב עם המעסיקים היתה פונקציה חסרה. זה ממש עזר לנו.
אנחנו יודעים לתת ליווי לצעירים ולחשוב ביחד איתם, אבל בסופו של דבר כשאנחנו מחפשים עבודה – אין לי שום יתרון על הצעירים שאני מלווה. אני מלמדת אותם איך לחפש עבודה ואיך לכתוב קורות חיים, והם אולי אפילו מתקבלים. אבל בסופו של דבר, גם לאחר שהם מתקבלים לעבודה אם יש יום שבו הצעיר הסתבך, לי אין תקשורת ישירה מול המעסיק וזו היתהה חוליה שהיתה חסרה לנו. דואליס מילאה מקום חסר מאוד בתוך התכניות הקיימות של תעסוקה״.
מיכל מספרת על דיוק העבודה המשותפת עם דואליס תוך כדי השנה. ״הבנו איך אנחנו מפנים ואיך אנחנו מדייקים את פרופיל המועמדים. חשוב להבין מתי הצעיר.ה מוכנים לתהליך, מה המגבלות. הקשר עם רכזות התכנית היה כל כך אישי, הרגשתי שהצעירים שלי חשובים לרכזות של דואליס כמוני. הן ממש רואות את הצעיר ויוצרות איתו קשר, זו עבודה תהליכית שלמה. כשיש מורכבות בעבודה עם הצעיר, המנהלת מעדכנת את רכזת דואליס והיא מעדכנת אותי. לא זורקים אחריות אחד על השני אלא פועלים ביחד, בתוך משימה משותפת שהיא לעזור לצעיר.ה להתמיד במקום העבודה ולצאת עם חוויה חיובית ממקום העבודה, שרואים אותו.
התרשמתי שבזכות שיתוף הפעולה עם דואליס, המעסיקים שהם בחרו, היו כל כך מבינים והצליחו לבוא לקראת אותם צעירים. בין אם זה בשעות העבודה במשמרת, תדירות המשמרות, להוריד ימים כשצריך. מצד אחד, המעסיקים דרשו מהם רצינות ומסירות ומצד שני – הראו שהם מבינים. בנוסף, ברגע שיש את רכזת דואליס בתמונה, גם כשיש קושי, התסכול והכעס הראשוני של המעסיק לא מופנה ישירות כלפי הצעיר אלא מופנה כלפינו – רכזת דואליס והעו״ס המלווה ואז אנחנו מסייעים למעסיק לעבד את זה, ואז הביקורת מגיעה לצעיר בצורה שהוא יכול להתמודד איתה. קל לי להגיד לצעיר שאני מלווה – הם כל כך אוהבים אותך, אל תאכזב״.
יש לך דוגמה למקרה כזה משנת תשפ״ג?
״יש לי צעיר מורכב שאני מלווה והוא בתכנית התעסוקה של דואליס. שנים רבות הוא היה שקוף למערכת. בחודש האחרון סופסוף קיבל איבחון והכרה במצבו הייחודי. הוא כביכול מסתדר – אבל בעצם לא. הוא סובל ממורכבויות רבות, וזה השתקף גם בפן התעסוקתי: מבטל משמרות, לא מגיע, לא מבין הוראות.
דואליס שילבה אותו במפעל והוא מתמיד שם כבר כמעט שנה. בזכות הליווי הצמוד לו ולמעסיק, הוא סופסוף מרגיש שהעבודה היא כמו משפחה. הם מבינים אותו. לא פעם הם ׳מיישרים׳ אותו. הוא חווה שם משהו שהוא לא חווה מעולם, הוא לראשונה מבין במה הוא צריך להשתפר, מה הוא צריך לעשות אחרת, וגם מה הוא עושה טוב. בזכות הליווי של דואליס, המעסיק מצליח להסביר את הקשיים והצעיר יכול להשתפר ולעשות תהליך אמיתי של למידה.
יש גם צעיר נוסף שהשנה החליט להיפרד מאיתנו, אחרי שנתיים אינטנסיביות של ליווי ושילוב בתעסוקה דרך דואליס בסופר פארם. הוא הרגיש שעבר תהליך כה משמעותי שהוא יכול להיות כעת עצמאי לגמרי ולהתקדם ללימודים ולהמשך התפתחות אישית, אחרי שנים של קשיים, שלא מצא את עצמו בשום תחום.
אני מרגישה שדואליס לא מוותרת גם עם הצעירים הכי מורכבים. כל פעם יש דרך אחרת לנסות לשלב אותם בתעסוקה. התהליכים האלה נורא משמעותיים עבור הצעירים שלא מוותרים עליהם כל כך מהר, ולא מפחדים להיכנס לפינות מורכבות יותר – להעמיד במקום, לתת ביקורת ולנער קצת את הצעיר, הכל כדי שיצליח״.
